יש בחיים כמה תחומים מרכזיים שכולנו עוברים דרכם תהליכים משני חיים.

זוגיות, אהבה, מערכות יחסים, שליחות, קריירה, כסף, כושר ובריאות הם המרכזיים ביותר.

להיות עבד ולחיות בתחושה של כלא זה מצב פנימי הרבה יותר מביטוי פיזי. בשנים האחרונות פגשתי לא מעט אנשי קצה

שהשיגו בענק.

מה שמדהים במפגש עם אנשים הישגיים יוצאי דופן הוא הפער בין מה שאנחנו חושבים עליהם באופן אוטומטי לבין מה שבאמת מתחולל בחיים שלהם.

מה שקובע באיזו מציאות נחייה בעולם הזה הם הערכים שלנו, התפיסות שלנו, האמונות שלנו ובעיקר איך נגדיר הצלחה. רוב אנשי ההישג מגדירים יעד ולא מגדירים את התולדות של ההצלחה, רואים את היעד כסוף המסע ואתהדרך ככלי להשגתו, חיים כל רגע את הפער בינם לבין היעד ומשאירים את רוב תחומי החיים בשוליים.

בסוף המסע מחכות מחיאות הכפיים והעולם מאשר את הסבל הגדול וההקרבה עבור היעד הנכסף. כך הדרך עושה אותך לעבד וההצלחה הופכת להיות הכלא שלך, ההגדרה הצרה שלך בעולם שלשמה תיתן את כל כולך.

למה רובינו לא עושים את השינוי העמוק ויוצאים לחופשי?

יש כמה סיבות, הסיבה העיקרית היא הפחד מלטעות. פחד מלהפסיד את הקיים ולבחור בלא נכון. 

מתחת לרעשים האלו הפחד האמיתי משינוי הוא הפחד מדחייה, הפחד שהעולם יעזוב אותי או יגדיר אותי אחרת ואשאר לבד.  

מעל ל60% מהעבריינים נכלאים שוב, לא בגלל שרע להם בחיים בחוץ, אלא כי במציאות הפנימית שלהם אין יכולת לעבור טרנספורמציה, הם כלואים באמונות המסוכנות שלהם וחוזרים למקום שהכי בהלימה עם תפיסות עולמם.

לפני שיוצאים למסע השחרור החוק הראשון הוא למצוא את המודל שהכי מרגש ונוגע בי. ללמוד אותו ולבנות את המסע והמטרות החדשות בדרך על פי המודל החדש.

בלי מודל ברור הפחדים יעכבו אותנו והספק ישלוט בנו. מודל מצליח זה המגנט שמושך אותנו קדימה ברגעים המאתגרים.

לכן בחירת המודל היא קריטית ביותר!