להגשים!
את מי שאתם באמת
אני כאן כדי לאתגר את תפיסות העולם שלך!
יחד נצא מהפרדיגמות ונעשה את הצעד הראשון אל עבר החיים שתמיד ידעת שקיימים עבורך.
מאחורי כל יעד שאנחנו חולמים לכבוש מסתתרת התשוקה לגדול ולחשוף איכות חדשה.
יש שני כוחות שדרכם אנחנו מתפתחים:
- פחד
- מודעות
רגע הפריצה של כל אדם מתחיל בלקיחת אחריות וקבלת החלטה!
כבר לקחת החלטה?
אם התשוקה להתפתח ולפרוץ בוערת בך…
זה יכול לקרות ממש ברגע זה!


על ההרצאה
גולש נגד הרוח
ב-60 דק אתם תעברו דרך הצמתים הכי מטלטלות בחיי.
דרך הילדות הלא שגרתית שגדלתי בה כילד שכל עולמו הוא ים, סירות וצלילות, עד האובדן האישי שחוויתי בגיל 14 והפרידה הכואבת מאימי.
תחשפו לסביבה ולדמויות העוצמתיות שהשפיעו על אישיותי ולכלים המנטליים שנחשפתי אליהם לממש את הכישרון שלי ולזכות ב- 3 מדליות עולמיות.
אקח אתכם עמוק לתוך הקרבות היצריים על הכרטיס הבודד למשחקים האולימפיים.
המשברים הקשים ותהליכי העומק ששינו את הגישה שלי לחיים ולהישגיות.
אני משתוקק להיפגש עם אנשים שצמאים לפרוץ את עצמם, שרעבים לחשוף את קצה גבול הפוטנציאל שלהם ולצד זה זוכרים את מהות החיים, אהבת החיים.
בואו נכיר!
אושר והגשמה לא נמצאים על הפודיום
זה ה- 10.9.2009, הגוף שלי רועד מהתרגשות, אני מביט מהפודיום על שאר המשתתפים והצופים שבקהל, התואר "סגן אלוף העולם", בכל רגע שעובר, מרגיש יותר ויותר מציאותי.
עכשיו המספרים מאשרים את זה, אני יכול לחזור עם מדליה מהאולימפיאדה, אני "תקווה אולימפית", הכפר שגדלתי בו, החברים, המשפחה, המדינה, כולם עכשיו תלויים בי, לספק להם רגע אחד מרגש ועצמתי, גדול מהחיים שירגישו שייכים אליו.
ברגע הבלתי נשכך הזה, מתחת לחוויה העוצמתית, החלה לגדול בתוכי תחושת ריקנות, תהום של פחד, כאב וגעגוע.
כשחזרתי הביתה, חיכתה לי חגיגה גדולה, עיתונאים וצלמים חיכו לצד עשרות ילדים צעירים שהסתכלו עלי כאל מלך. שם בתוך ההמולה הגדולה, הרגשתי איך נפתח הפער, ביני ובין העולם.
"התפקיד" החדש שלי בעולם הרחיק אותי מהאדם שאני, לרגעים אפשרתי לאני האמיתי חופש, אבל לרוב היתי נאמן לדמות ולתפקיד החדש.
הפחד הגדול – לאכזב את כולם, הוא זה שעכשיו דוחף אותי לקצוות חדשים. ברגע הזה, המצלמות מכוונות עליי, כמו מכונות ירייה, הסדק הקטן נפתח, אני נשבר והכאב הגדול שנעלתי כל חיי פורץ החוצה ומפרק אותי מול כולם.
המלצות:
רגעים, כלים ותובנות

כדי להפוך את הבלתי אפשרי ל-אפשרי, צריך לפגוש אותו
״אני יודע שרגע הפריצה שלי על הגלשן החדש קרוב מתמיד, אך אינני יודע אם זה יבוא לידי ביטוי ויתממש בסדרת המבחנים האולימפיים.״ לפני 12 חודשים,

זה לקח לי 28 שנים.
באותה נקודה לא ידעתי עדין שכל מהות העשייה שלי בחיים העתידיים יעסקו בדיוק סביב הערך הזה. ישבתי על הספה השחורה בבית שבו גרתי במכמורת, זו